טרמינל ז'ה טם איי לאב יו טרמינל בלה מיה\מאיר אריאל

אני יושבת על סלע מול ההרים המוריקים סביבי, הרים  המשתפלים מטה אל הואדי העמוק  , המים שוצפים לכיוון הימה הכחולה שבקצה קצהו של הנחל. ציפורים דורסות תופסות טרמפ על התרמיקות ולצידן מתעופפות סנוניות המערות וסיסים.

הנוף הוא נוף ביתי, הנחל נחל עמוד ,הימה הכנרת והדורסים : עזניה , חיוויאי, בז אדום , עקב עיטי . ואפריקה לא נראית בעין רחוקה ,רחוקה מאד 

השבוע ביום שישי הייתי אמורה לטוס לאפריקה ,

תחנה ראשונה – זימבבואה נהיגה עצמית 10 ימים עם חברה

 תחנה שניה התנדבות בדרום אפריקה בחוות קרנפים לשבועיים – שלושה

תחנה שלישית – אצל חברתי  אורית ב mawingu eco village  קיזימקאזי – זנזיבר

…ואז הגיע הקורונה .רבים מחברי המתגוררים ביבשת השחורה שבו לישראל ומעטי מעט נותרו ביבשת למרות(כך נדמה )לאי אהדתם של האפריקאים לזרים בימים של חרדה קיומית .

בעודי יושבת על הצוק בוהה ביופי  הזה נזכרתי בטיול שעשינו ביולי 2016 באתיופיה.

נחתנו באדיס לתוך מלחמה שלא ידענו על קיומה למזג אויר חורפי.  זו לא הייתה הפעם הראשונה שלנו באתיופיה אהובתנו ,הכרנו את "העונשים" מהממשלה לאזרחיה  הורדת השלטר להפסקות חשמל,אינטרנט,קווי טלפון,לקחנו הכל בחשבון . הימים חולפים שום דבר לא משתנה  ואי השקט מורגש באוויר. בעל ההוסטל באדיס  לחש לנו כי מפגינים באדיס וההפגנה אלימה עם חיילים ונשק . גל  המחאה של מאות  מבני האורומו ואמהארה כנגד המשטר המנשל אותם משטחי המרעה.

שינינו את המסלול ויצאנו לצפון מזרח לכיוון מקלה MAKLE . ברגע שיצאנו נשכחה המלחמה נסענו בנופים ופגשנו בכפריים מקסימים בילינו מס ימים בלליבלה ובמוצא"ש כשהגענו לבהאר דהר  פגשנו במדריכים שברחו מגונדר העדכון היה גונדר  נצורה ע"י חיילים ונשמעות יריות. ביקשנו להגיע למפלי הנילוס הלבן . בארוחת הערב בהוסטל הבנו כי לנילוס לא נגיע כיוון שהכפריים התחמשו ,אחד משומרי המפל נורה למוות עי חיילים ששמרו על האזור מפני המפגינים . למחרת היה יום ראשון , היה ברור לכולנו טיילים ומדריכים כי חייבים לצאת מהאזור לפני אור ראשון הרבה לפני שהכפריים יוצאים לתפילת הבוקר יום א.

ברחנו באישון ליל , טור מכוניות , החשש לווה אותנו עד שהגענו לBALE MOUNTAIN .

בדרך עוד פגשנו בחיילים חמושים פעמיים נעצרנו ,אותנו הלבנים לא בדקו אבל המלווים האתיופים שהיו אתנו עברו בדיקה גופנית . .

BELA MOUNTAIN  התגלתה כגן עדן , השמש שזרחה אחרי יומיים גשומים הוציאה את בעלי החיים מהיערות אל שטחי המרעה הרחבים מחזה שובה לב. את מקום החשש תפסה השלווה והמראות המקסימים של בעלי החיים ריתקו אותנו עד לשקיעה.

סיימנו את הטיול בשדה התעופה באדיס ,לתדהמתנו ב12 ימים שטיילנו העיר חזרה לעצמה .

14 יום מעוררים מרגע הנחיתה ועד סיום הטיול חווינו  מנעד של רגשות רחב. אתיופיה מדינה  שלא מפסיקה להדהים מחדש  בכל ביקור שלי .

 

כתיבת תגובה

סגירת תפריט